ז) ביאור דעת רש"י בבנין דלעתיד

ראינו לעיל בגמ' בסוכה (מא.), שרש"י כותב שהמקדש דלעתיד יהיה בנוי ומשוכלל ויתגלה ויבוא משמים, שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך", בידי ה' דווקא ולא בידי אדם. וזה מתרץ כיצד ר' יוחנן בן זכאי תיקן שכל היום של ט"ז בניסן יהיה אסור באכילת חדש מחשש שמא כאשר במהרה יבנה ביהמ"ק בט"ו בניסן בעוד יום טוב, או ליל ט"ז בניסן; כי לילה ויום טוב אסורים בבנין ביהמ"ק, כדקי"ל בשבועות (טו:). ונראה מזה שבדעת רש"י אין היתר לבנות ביהמ"ק בלילה או ביום טוב, ואם ר' יוחנן בן זכאי חשש לבנין בזמנים האלה, חשש למקדש שיורד בדרך נס משמים. ומדרש זה מבוסס על הפסוק (שמות ט"ו, י"ז), "מקדש, ה' כוננו ידיך", היינו מקדש שיבנה הקב"ה, הוא בעצמו, בעתיד.

ורש"י בפירושו על הפסוק הזה הביא פירוש מהמכילתא שכנראה מסתדר עם המדרש שהביא בסוכה לעיל, והוא כתב ש"חביב ביהמ"ק, שהעולם נברא ביד אחת, שנאמר 'אף ידי יסדה ארץ', ומקדש בשתי ידים, 'מקדש אדנ-י כוננו ידיך'; ואימתי יבנה בשתי ידים? בזמן ש'ה' ימלוך לעולם ועד' - לעתיד לבא שכל המלוכה שלו לעולם". ומזה מבואר שהפסוק, "מקדש ה' כוננו ידיך", בא להראות את חביבות ביהמ"ק, שיש חילוק בין בריאת העולם, לבין בנין העתיד שהוא חביב יותר מזה. והחילוק נלמד מזה שבבריאת העולם כתוב "ידי", יד אחת, ובבנין העתיד מאת ה', "ידיו", שתי ידים.

אבל רש"י בפירושו על הפסוק הנ"ל גם מוסיף ענין נוסף על "מקדש ה' כוננו ידיך" שצריך בירור, כי הוא גם הביא מהמכילתא שיש "מקדש של מעלה" וגם "מקדש של מטה" מכוון כנגדו, וז"ל: "מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה אשר פעלת". ועפ"י ה'גור אריה' שם, לפי רש"י: "'מקדש ה' כוננו ידיך' מתאר את המקדש של מעלה שהמקדש של מטה מכוון כנגדו. ואם כן, איך בגמ' סוכה הנ"ל משתמש רש"י במדרש שמדברי הכתוב "מקדש ה' כוננו ידיך" מתאר מקדש שיורד משמים ביד ה', שמוכיח שאין בנין העתיד בידי אדם, וכאן הוא מפרש שפסוק זה מתייחס ל'מקדש של מעלה' שיש איתו 'מקדש של מטה' שהוא כנראה בנוי בידי אדם? (כמו שכתב השל"ה הק' שמפרש את דברי רש"י לשמות כ"ג, כ', לענין 'מקדש של מטה' ש"הי"ת צוה לעשות מקדש למטה בסודותיו של מקדש שלמעלה").

ואפילו אם נשים בצד קושיא זו לגבי מקדש של מטה וגם של מעלה, דעת רש"י היתה ברורה לפנינו שבנין ביהמ"ק דלעתיד יהיה בנס משמים, אם רש"י עצמו לא היה מפרש אחרת בכמה מקומות אחרים: כמו במקום שדרש בר קפרא בכתובות (ה.) - "גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיה מ"ח, י"ג) 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים', ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות ט"ו, י"ז) 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדנ-י כוננו ידיך'; ששם רש"י כתב שפסוק זה מתייחס לבית המקדש שבנינו הוא מעשה צדיקים, עיין שם. ולכן רש"י מפרש אותו הפסוק "מקדש ה' כוננו ידיך" כאן שהוא מתייחס לבנין ביהמ"ק בידי אדם. וזה סותר איך הוא השתמש בפסוק הזה בסוכה לעיל עפ"י המדרש פסיקתא רבתי.

וגם בגמרא בסוכה (נב:) על נבואת זכריה, רש"י מפרש שבנין דלעתיד בידי אדם, כדכתיב שם: "'ויראני ה' ארבעה חרשים' (זכריה ב', ג') מאן נינהו ארבעה חרשים? אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: משיח בן דוד, ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק". ופירוש "חרשים" אומנים בבנייה, וכתב רש"י על זה: "משיחים שניהם חרשים לבנין בית המקדש".

וגם יש לציין שעל הפסוק שראינו לעיל (פרק ב') "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ. וַאֲנִי אֶהְיֶה-לָּהּ נְאֻם-יְהוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב', ח'-ט') שכמה מדרשי חז"ל למדו מזה שמקדש דלעתיד, הקב"ה יבנה בעצמו ולא בידי אדם, ובספר זכריה שם, רש"י לא פירש שזה מתייחס לבנין בידי שמים, אלא ה' יהיה "למגן כאילו חומת אש סביב לה, וגם בתוכה תשכון שכינתי לכבודכם". משמע שהמקדש בירושלים יבנה בידי אדם, רק השגחתו של הקב"ה תגן עליו, וגם השכינה תשכון על המקדש הבנוי בידי אדם.

ויש ליישב הכל. תחילה שפירוש רש"י על התנ"ך הוא הבנה ודעת עצמו כיצד לפרש בצורה הנכונה ביותר בעיניו לפי כל מאמרי חז"ל שבפניו והוא בוחר מה שדעתו מבין שהוא הכי נכון, אבל פירושו בש"ס הוא בדרך לימוד יותר, ובכל מקום וסוגיא מפרש עפ"י איך שהוא מבין את סברת התנא או האמורא שם בהקשר, ואם במקום אחד נראה כסותר דבריו במקום שני, מסתבר שבאמת הסתירה היא חילוק דעות בחכמים עצמם במקומות שונים בש"ס, ולא סתירה בדעת רש"י עצמו, רק הוא מפרש את דבריהם ודעתם במקום.

לפי זה, ניתן לפרש שעפ"י רש"י חילקו חז"ל בענין בנין דלעתיד אם יהיה בידי אדם או בידי שמים, ובגמ' סוכה (נב:), ובכתובות (ה.), שרש"י כתב שבנין ביהמ"ק דלעתיד מעשה צדיקים ובידי אדם, זה רק אליבא דר' שמעון חסידא ובר קפרא שדעתם כן. וגם מה שהביא את הפסיקתא רבתי בסוכה (מא.), שבנין ביהמ"ק בידי שמים לבד, זה אליבא דר' יוחנן בן זכאי, שבתקנתו לאסור יום הנף כולו בחדש, ר' יוחנן חשש לאפשרות הזאת שבנין דלעתיד ירד משמים, ולכן חשש לבנין בלילה וביום טוב, אפילו דקי"ל דאסור לבנות מקדש בזמנים האלו. ורש"י שם עומד על החשש של ר' יוחנן בן זכאי, ולאו דוקא מגלה דעתו בדבר.

אבל עדיין נשאר ליישב את דברי רש"י בפירושו על התנ"ך, שזה דעת עצמו, שכתב בפירושו על הפסוק (שמות ט",' י"ז-י"ח), "מקדש ה' כוננו ידיך", שהקב"ה יבנה ביהמ"ק בעצמו, ולא בידי הצדיקים ובידי אדם; ובפירושו לזכריה (ב', ח'-ט') לא פירש כמו המדרשים שאומרים שהמקדש דלעתיד יבנה בידי הקב"ה בעצמו, אלא פירש שיהיה בנין בידי אדם, רק הקב"ה יגן עליו וישכין שכינתו בתוכו. וגם בפירושו הנ"ל בשמות, הוסיף לומר ש"מקדש ה' כוננו ידיך" מתייחס ל'מקדש של מעלה', שמכוון נגד 'מקדש של מטה', שהוא גם כנראה בנוי בידי אדם?!

ויש לפרש על פי מה שהבאנו לעיל (פרק ג'), שיש אומרים דבאמת לעתיד יהיה מקדש נבנה בידי אדם, בנין גשמי, והוא מכוון כנגד המקדש הרוחני, שיאיר עליו כנשמה לגוף, ותשכון השכינה עליו, ויוריד שפע וברכה לישראל על ידי המקדש הגשמי. אבל גם יש אומרים שיהיה מקדש נבנה בידי אדם, אבל אחרי ההתעוררות הזאת מלמטה בקיום בניינו, ירד משמים המקדש האמיתי בדרך נס, וזה יהיה השלמת הבנין, ושלמותו ופעולתו תהיה רק אז.

ובאמת, זה לא סותר את זה, אלא אפשר לצרף שתי הגישות: היינו שיבנה המקדש בידי אדם, אך הוא יתחיל לפעול רק אחרי שתרד השלמת המקדש משמים, ואז יאיר המקדש של מעלה עליו, והתחתון מכוון כנגד העליון. ואולי זה מסביר את דעת רש"י, שיבנה ביהמ"ק בידי אדם, כגילוי דעתו בזכריה (ב', ט') וכפירושו במקומות אחרים בש"ס, ואחרי זה ירד המקדש משמים עליו ביד ה', כגילוי דעתו מהמכילתא על "מקדש ה' כוננו ידיך" וגם בפסיקתא רבתי. ואחרי זה יהיה היחוד הראוי בין מקדש של מטה, הגשמי, ומקדש של מעלה, הרוחני, כמו שרש"י הביא בכמה מקומות בענין מקדש של מעלה ושל מטה (עיין פרק ג').

ועכשיו ניתן לומר שזה גם כוונת רש"י בפירושו על הגמ' בסוכה (מא.) עפ"י הפסיקתא רבתי, שביהמ"ק דלעתיד שירד משמים בנוי ומשוכלל, הוא יהיה אחרי שנבנה ביהמ"ק הגשמי בידי אדם, רק עד שתרד השלמתו משמים לא יהיה פועל, והגמרא שאמרה מהרה יבנה ביהמ"ק בלילה או ביום טוב, לא מתייחסת לבנין הגשמי, שאסור לבנותו בזמנים הללו, אלא להשלמת הבנין היורד משמים, שיכול להיות אפילו בזמנים הללו. ורק אז יפעל המקדש ויהיה ניתן להקריב את קרבן העומר. ניתן גם להסביר לפי דעת אלה שאומרים שאין בנין גשמי שיורד משמים, אלא רק רוחני, והשראת השכינה היא מה שיורד משמים, אחרי בניין המקדש בידי אדם, ורק אחרי זה, המקדש יתחיל לפעול, כדוגמת המשכן, שהמתינו לירידת השכינה עליו, וגם בבית ראשון על ידי שלמה המלך; אבל זה פחות מסתדר עם לשון רש"י, שהמקדש ירד "בנוי ומשוכלל".

ולמרות שהמלבי"ם והרבי מסאטמאר (ראה פרק ד') כתבו שירידת המקדש משמים תהיה תכף אחרי הבנין בידי אדם, זה לא חייב להיות תכף ממש, כדברי האדמו"ר ר' יעקב מראדזין (פרק ד' לעיל), ואי אפשר לדעת עד כמה יהיה הפסק עד שיזכו להשתמש במקדש השלם; כמו שכתב ה'אם הבנים שמחה' (פרק שלישי, פ"ו) וז"ל: "אפשר אחר שיבנה הבית יהיה סגור עד שתרד הקדושה הזאת מן השמים, כמו שמצינו בבנין שלמה שהיה מסוגר י"ב חודש, וכן המשכן היה מקופל מכ"ה בכסלו עד ר"ח ניסן (עיין ילקו"ש ח"ב, רמז קפ"ד). וחשש ר' יוחנן בן זכאי שהקדושה הזאת תתגלה ותראה בששה עשר בניסן", עכ"ל. והנסתרות לה' והנגלות לנו.

ח) המחלוקת אם משיח יבנה ביהמ"ק או יבנה לפני ביאתו

גם לפי אלה שאומרים שביהמ"ק יבנה בידי אדם, נראה שיש מחלוקת אם המשיח יבנה אותו או שהוא יבנה לפני ביאתו. ובירושלמי מעשר-שני (פרק ה', הלכה ב'), כתוב: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד". ומזה משמע שיבנה לפני ביאת משיח בן דוד וגילוי מלכותו. וכן אומר התוספות יום טוב על זה שבנין בית המקדש יהיה ארבעים שנה קודם לביאת משיח. וכן נראה מדברי המדרש פסיקתא (פיסקא 'קומי אורי'): "ת"ר, בשעה שמלך המשיח נגלה, בא ועומד על גג בית המקדש, והיה משמיע להם לישראל ואמר להם: ענוים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו באורו שזרח עליכם, שנאמר 'קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח... ועליך יזרח ה'' וכו' (ישעיה ס', א')". ומזה שכתוב שביאת וגילוי מלך המשיח יתקיימו "על גג בית המקדש" משמע שביהמ"ק יבנה לפני ביאת המשיח.

אך הרמב"ם כתב בהלכות מלכים (פרק י"א, הלכה א' והלכה ד') שמשיח יבנה ביהמ"ק. והשאלה היא מנין למד הרמב"ם כן, כנגד הירושלמי הנ"ל?

ועל זה יש כמה תשובות: (1) המקור שמובא בספר המצוות (עשה כ') מהספרי (פרשת ראה י"ב, י'-י"א) ומסנהדרין (כ:): "ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה". וכמו שישראל קיימו אותם בסדר הזה, וגם כל אחד מאלה הוא מצווה לדורות, גם לעתיד יקיימו אותם בסדר הנ"ל, וימנו מלך שהוא מלך המשיח, ואחר כך הוא יבנה את ביהמ"ק.

(2) ה'אם הבנים שמחה' (פרק שלישי, פ"א) כתב שהרמב"ם נקט דברי בר קפרא (כתובות ה.): "דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיה מ"ח, י"ג) 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים', ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות ט"ו, י"ז) 'מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדנ-י כוננו ידיך'"; שגם רש"י ותוספות כתבו שפסוק זה מתייחס לבית המקדש שבנינו הוא מעשה צדיקים, עיין שם. לכן, מקדש העתיד יהיה על ידי מעשה צדיקים, היינו משיח צדקנו וסיעתו.

(3) בשו"ת "חזון נחום" (ס' מ"ח) כתב, שהרמב"ם למד כן מהגמרא בסוכה (נב:): "'ויראני ה' ארבעה חרשים' (זכריה ב', ג') מאן נינהו ארבעה חרשים? אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: משיח בן דוד, ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק". ופירוש "חרשים" אומנים בבנייה, וכתב רש"י על זה: "משיחים שניהם חרשים לבנין בית המקדש". ומזה לומדים שמשיח בן דוד נמנה בבנין המקדש.

ושתי הגישות הללו על ביאת משיח בן דוד לפני בנין המקדש או לאחריו, אפשר שתלויות גם בדרך בה לומדים את הגמרא במגילה (י"ז:-יח.), כי בסדר ברכות תפילת שמונה-עשרה, ברכת "בונה ירושלים" קודמת לברכת "מלכות בית דוד". ומהו כוונת "ירושלים עירך" בברכה כאן, שאנו מתפללים שהקב"ה יבנה אותה? האם כוונת הברכה היא התייחסות לעיר ירושלים ממש, לא כולל ביהמ"ק, או "ירושלים" בעיקר היא הבית המקדש ואנו מבקשים את בניינו? (כמו שדרשו חז"ל בכמה מקומות על הפסוק, "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" (תהילים קמ"ז), ש"ירושלים" כאן מתייחס לבית המקדש; וכן משמע מהגמ' ברכות (כט.), שבתפילת 'הביננו', כנגד ברכת 'על הצדיקים' 'ולירושלים' שאחריה מובא להגיד "וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך", ומזה נראה שבנין ביהמ"ק כלול ב"בונה ירושלים", ורק אחרי זה, כנגד ברכת 'את צמח דוד' אומרים "ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך").

וזה לשון הגמרא: "וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר (הושע ג') 'אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' א-להיהם ואת דוד מלכם'"; ועל זה מפרש רש"י: "אחר ישובו לבית המקדש ובקשו הקב"ה ואת דוד מלכם". ולפי זה בנין ירושלים מתייחס לבנין בית המקדש. ולפי הסדר הזה, רק אחרי שיבנה ביהמ"ק יבקשו את דוד מלכם, היינו מלך המשיח. וזה נראה כמו שיטת הירושלמי הנ"ל שביאת משיח ומלכות בית דוד יהיו אחרי בנין ביהמ"ק.

אבל המהרש"א בגמ' כאן מפרש בדרך אחרת, ולפי דעתו ענין בנין ביהמ"ק לא קשור לברכת "בונה ירושלים" אלא קשור לברכת "שומע תפילה" אחרי ברכת "מלכות דוד". וברכת "בונה ירושלים" מתייחסת ליישוב ובנייה של העיר ירושלים ממש, לא כולל בנין ביהמ"ק. כי זה לשון הגמרא: "וכיון שבא דוד באתה תפלה שנאמר 'והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי' (ישעיה נ"ב), וכיון שבאת תפלה באת עבודה שנאמר 'עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי'". ועל זה מפרש המהרש"א: "כדאמרינן בסנהדרין (כ:) ג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה, ומסיק להעמיד להם מלך מקודם זה, וא"כ לעתיד נמי ודאי יהיה כן דכתיב 'והביאותים אל הר קדשי' דהיינו בנין בית הבחירה, ע"כ דבא דוד מקודם זה, ואמר 'וכיון שבאת תפלה באת עבודה' דהתפילה שהיא עבודה שבלב הקדים לעבודת המזבח, וכן עשה שלמה בבנינו ביהמ"ק שמתחילה התפלל על כל צרה שלא תבא, ואחר כך כתיב 'ויזבח שלמה'...". ולפי דברי המהרש"א הגמרא מלמדת שהסדר הנכון הוא שמשיח בן דוד יבא ויעמוד כמלך קודם, ואחרי זה יבנה ביהמ"ק.

ואולי גם אפשר לומר שאין מחלוקת באמת בין הירושלמי לבבלי והרמב"ם לגבי בנין ביהמ"ק לפני ביאת משיח או אחרי ביאתו, עפ"י מה שכתבתי לעיל (פרק ז') לפי אלה שאומרים שלבנין ביהמ"ק יש שני שלבים, אחד בידי אדם ואחד בידי שמים. כי הירושלמי והפסיקתא מתייחסים לבנין בידי אדם קודם לירידת המקדש המשלים משמים, ואחרי ביאת המשיח ירד המקדש משמים, שהוא השלב השני.

ולפי זה ניתן גם להיות להסביר את כוונת הרמב"ם, בהלכות בית הבחירה (פרק א', הלכה א'), כשכתב שיש מצוה לעשות בית לה', זה מתייחס לבנין שנעשה עצמנו לפני ביאת משיח. אבל ביהמ"ק שיבנה מלך המשיח, שכתוב בהלכות מלכים (פרק י"א, הלכה א'), יהיה המקדש שיורד בנס משמים. ולכן שפיר דהרמב"ם כתב (שם, הלכה ד') שאם "בנה מקדש במקומו... הרי זה משיח בוודאי", כי רק המשיח האמיתי יהיה יכול להוריד המקדש משמים. ומשמע מדברי השו"ת 'חזון נחום' (ס' מ"ח) שאם נאמר שבנין ביהמ"ק תלוי בביאת המשיח, לא יהיה &